דורון היה אחיה הצעיר של רונית לוי ז”ל, אם ילדי.
גיסי, דורון זיסרמן הי”ד, נולד ב- 18.06.1963.
ב-18.06.2001, ביום הולדתו ה- 38 נרצח דורון, בירי מן המארב, ע”י מחבלים פלשתינאים כ- 1.5 ק”מ משער היישוב עינב, בשומרון, בו התגורר עם משפחתו.

היישוב עינב, הסמוך ליישוב הפלשתינאי ענבתא הוקם בשנת 1982, בעידוד ממשלת ישראל ובהסכמת ראשי הכפרים הפלשתינאים בסביבה.
במהלך האינתיפאדה, הראשונה, בשנת 1992, כשהערבים החלו ליידות אבנים על יהודים שנסעו בדרכי השומרון, החליט דורון לעבור לעינב עם בני משפחתו (אשתו תמי ושני ילדיו ליאור-בן שנתיים וחצי ועודד – כבן חצי שנה) כדי לחזק את רוח המתיישבים ביש”ע. הוא נסע כ – 5 שעות ליום מעינב למקום עבודתו בחיפה ובחזרה כדי להגשים בגופו את מצוות יישוב הארץ, בה האמין בכל ליבו.
דורון היה בעל אישיות קורנת וטהורה, נעים הליכות וטוב לב במידה יוצאת דופן. היה לו חיוך חם וכובש והתעניינות כנה ואמיתית בכל אחד ואחד.
דורון סיים בהצטיינות לימודיו התיכוניים בישיבה התיכונית “נחלים”. למד בישיבה הגבוהה “מרכז הרב” בירושלים ובישיבת ההסדר “אור – עציון”.
בצבא שרת כחובש קרבי בחיל רגלים בגבעתי. במילואים היה חובש גדודי. בנוסף, התנדב בקביעות כחובש בהגנה מרחבית.
דורון למד בפקולטה להנדסה וניהול בטכניון. שלוש שנים היה “מצטיין הנשיא” ושנה אחת “מצטיין דיקן”. סיים בהצטיינות ראויה לשבח תואר בהנדסת מערכות מידע. קיבל תעודת הצטיינות מוועדת החינוך של הכנסת על הישגים לימודיים. בתקופת הלימודים היה חונך ביחידה לקידום סטודנטים, ריכז פרוייקט חינוך נוער לתעשייה, בהתאחדות התעשיינים.
עם סיום לימודיו החל דורון לעבוד כמהנדס בחברת החשמל בחיפה, באגף מערכות מידע ומחשבים. תחום עבודתו היה פיתוח מערכות כח אדם, ניהול פרוייקטים, פיתוח והדרכה של מערכות ממוחשבות.
דורון היה איש מדע, חכם ואינטלגנטי, שגילה בקיאות בתחומים רבים, אולם הדבר שייחד אותו היה מעשי החסד שלו.
רבים הסיפורים המופלאים על דורון, ביניהם על האישור המיוחד, שקיבל לבקשתו, מחברת החשמל לתקן תקלות חשמל ולחבר חשמל שנותק, וזאת על אף שהיה מהנדס מחשבים ולא טכנאי חשמל. רק לאחר מותו התגלתה הסיבה האמיתית לבקשתו לאשר לו לבצע חיבורי חשמל. כאשר שמע דורון על בית באזור מגוריו בשומרון, בו נותק חשמל עקב אי תשלום חוב לחברת החשמל – היה דורון מתקשר לחברת החשמל, משלם את החוב בכרטיס האשראי הפרטי שלו ויוצא לבצע את החיבור. למשפחה היה מודיע כי התשלום שביצע עבורם אינו הלוואה אלא מתנה גמורה. כן הודיע, שאם בעתיד יהיה מצבם הכלכלי טוב יותר והם ירצו לשלם את הסכום ששולם על ידו – הם יכולים להפקידו לחשבון מיוחד שפתח לצורכי צדקה והוא אף לא יידע על כך.
לחשבון הצדקה העביר דורון באופן קבוע מעשר – 10% מכל משכורת שקיבל והכספים שהצטברו הועברו לחסרי אמצעים ומעוטי יכולת. בנוסף תרם כספים רבים נוספים לגמילות חסדים.
הגם שדורון היה יהודי דתי , תלמיד חכם וירא שמיים – היתה בו אהבת אדם ופתיחות מחשבתית. דורון מעולם לא ניסה לכפות את השקפותיו הדתיות או הפוליטיות ונתן כבוד לכל אדם . בזכות הידע העצום שלו בנושאים כלליים, מדעיים ותורניים היה איש שיחה נעים ומאתגר. בדרכו המיוחדת, בנועם הליכותיו, באהבתו הרבה לזולת, בעשיית חסד וגמילות חסדים עצומה ומיוחד בדוגמא האישית שנתן בחיוך ובטוב לב – השפיע דורון על אנשים רבים.
דורון היה מעביר שיעורים תורניים בקביעות ביישוב עינב, ורבים נהרו לשמוע את שיעוריו. בשיעור האחרון היה הנושא שבחר – איסור לשון הרע וראיית הטוב שבכל אדם ואדם. בני המשפחה ותושבי עינב קבלו על עצמם ההשתדלות ללכת בדרך זו כצוואתו של דורון.
אלי היה תמיד דורון חביב ופתוח, ממש כפי שהיה לאחרים.
דורון, דתי שומר מצוות. אני חילוני. דורון היה פתוח ודיעותי היו עבורו אתגר אינטלקטואלי.
היה לי קשה לראות את הכאב שהותיר אחריו דורון. ההורים שלו, רונית אשתי, תמי רעייתו, ילדיו: ליאור עודד חרות ואוהד, אצל אבי, אחיו, אצל רונית וילדיי.
ראיתי מקרוב את התדהמה, חוסר האונים, את המבט השואל – למה???